נקודת תורפה

הפועל החמיצה אמש פעמיים מהנקודה הלבנה ושמטה נקודות בפעם השלישית העונה בגלל פנדלים. אנחנו עדיין במקום ה-1 אבל הקבוצות שמאחורינו מצמצמות פערים.

את המשחק אתמול פתחה הפועל במומנטום חיובי ואווירה מחשמלת, כשכמובן כל 1600 הכרטיסים שהוקצו לאוהדי הפועל אזלו. מבאס אותי לחשוב שאת אחת מפתיחות העונה הטובות של הפועל לא זוכים לראות אלפי אוהדי ביציעים, שלבטח היו גודשים את היציע. ועדיין, זו המציאות לצערנו וקיבלנו לכך תזכורת נוספת כשהקהל קרא שוב ושוב להחזיר את כולם הביתה עם עליית השחקנים לכר הדשא.

לא היינו יכולים לבקש פתיחה טובה מזאת למשחק. אחרי פחות מדקה וחצי של משחק, לחץ גבוה של הפועל הוביל למסירה מרושלת בהגנת רמת-גן ומשם להשתלטות של סונגה, שעבר את השוער באלנגנטיות וכבש בסטייל (סוף-סוף) את שער הבכורה שלו. 1-0 הפועל. בכך הפך סונגה לשחקן ה-9 שכובש העונה עבור הפועל ב-11 מחזורים.

המומנטום הנפלא נמשך וביציע הייתה תחושה שאנחנו ממשיכים ביכולת הטובה וביעילות כאשר בדקה ה-11, טאבי הוכשל ברחבה והשופט לבקוביץ' הורה על הנקודה הלבנה. היה זה משחק שלישי ברציפות בו הפועל זוכה לכדור עונשין. בהיעדרו של בן אז'ובל, מי שאחראי על ביצוע בעיטות העונשין הוא אליאן רוחנא, אך זה בעט ברישול וישראלי הצליח להדוף לקורה ומשם לקרן. פנדל רביעי שבועט רוחנא העונה והחמצה שנייה שלו (הקודם בתיקו 0-0 מול יפו)

זה מין חוק לא כתוב בכדורגל שמומנטום משתנה אחרי החמצת פנדל וזה בדיוק מה שקרה גם אתמול. רמת גן הצליחו לחזור למשחק בדקה ה-24 עם הגבהה מצד שמאל שמצאה את ראשו של רטנר וזה נגח לפינת שערו של עומר כץ והשווה ל 1-1. בדקה ה-33 נרשמה החסרת פעימה משותפת לכל היציע כשעומר כץ נאלץ לרדת מהמגרש אחרי התנגשות כואבת עם בלמה הזר של רמת גן. ליאור גליקליך נכנס לשער בהופעת בכורה – רגע מרגש בפני עצמו לשחקן הצעיר, אבל גם מלחיץ עבור האוהדים.

לפני המחצית הפועל הייתה קרובה לשער עם בעיטה חופשית מסוכנת של מתן פלג על פינת הרחבה אבל הכדור פגש את הרשת החיצונית. המחצית הראשונה הסתיימה ב-1-1, כשכל אוהדי הפועל זועמים על החלטות השופט ליבוביץ', שהצליח לספק רמת שיפוט נמוכה אפילו ביחס לשופט בליגה הלאומית.

המחצית השנייה נפתחה עם חילוף כשעוז פרץ נכנס במקומו של נעם שחר. בדקה ה-64 שוב היה נדמה שהנה זה בא, כשנשרק פנדל נוסף להפועל לאחר הכשלה נוספת על טאבי. פעם שלישית ברציפות שטאבי סוחט פנדל עבור הפועל בשני המשחקים האחרונים. הפעם רוחנא לא ניגש לבעוט ולכן זכינו לשיח על המגרש לפני הבעיטה על הזכות לבעוט את הפנדל, מה שלא הוסיף כבוד או מקצועיות לאף אחד. איתי רוטמן ניגש לבעוט אבל בעט רע וישראלי שוב היה שם, הדף, והתקוות לשער יתרון נגנזו פעם נוספת.

חשוב להדגיש כי פנדל הוא לא בונוס, הוא חלק מאוד חשוב מהמשחק, בטח בשלבים כאלה. אני לא מצליח להבין איך אין עדיין החלטה ברורה מי בועט את הפנדלים בהפועל, לא יכול להיות שהחמצנו 4 פנדלים מתחילת העונה שעלו לנו ב 6 נקודות שלמות (אני מאוד מקווה שלא נתחרט על זה בהמשך) אם הבועט הקבוע (אז'ובל) לא משחק אז צריך להחליט על בועט שני, שלישי ואפילו רביעי.

חילופים נוספים בוצעו בניסיון לחדש כוחות: בדקה ה-55 רועי דוד נכנס במקום גולן בני, ובדקה ה-80 אמיר ברקוביץ' החליף את אליאן רוחנא. הקבוצה נלחמה על כל כדור, והקהל לא הפסיק לעודד. גם אם הכל הלך הפוך במשחק הזה, הקהל והקבוצה עשו מאמץ נוסף כדי להביא את כל שלוש הנקודות.

בסיום, הפועל מסיימת את המשחק עם 1-1 ותחושת החמצה על נקודות שהיו בידיים שלנו, אבל עם גאווה גדולה על מאבק והקרבה. מבחינת המצב בטבלה, הפועל עדיין ראשונה עם פער של נקודה מהשנייה כפר שלם. ביום שישי יש לנו הזדמנות נהדרת לחזור למסלול הנצחונות כשרמת השרון תתארח בראש הזהב.

אגב, שלושה ימים הם בהחלט מספיק זמן להתאמן על פנדלים ולהחליט מי בועט הפנדלים הקבוע שלנו.