"החלומות באוויר, הראש באדמה"

דווקא אחרי פתיחת עונה מסחררת הפועל עם הפסד שני ברציפות ועם נקודה מתשע מעלה הרבה דאגות לקראת פתיחת הסיבוב השני.

כשהגענו לאיצטדיון רמת גן הייתה לי תחושה שזה יהיה המשחק שיחזיר אותנו למסלול. מצד אחד עצירת הדהירה של המקומיים, ומצד שני הזדמנות לבנות מחדש את הביטחון להמשך.

בפועל קיבלנו משחק לא רע של הפועל לפרקים אבל חסר תכליתיות, שיפוט רע מאוד וקבוצה אגרסיבית ואלימה מהצד השני, שבמיוחד בתחילת המשחק באה לשבור רגליים.

משחק מכוער אבל יעיל של המארחת. צילום: הפועל פתח תקוה

לקחים מסוף הסיבוב הראשון ע"פ סדר חשיבותם:

גליקליך הוא כנראה שוער מחליף לגיטימי בליגה השנייה אבל כמות המשחקים שהוא נדרש להם עד כה, בשיתוף חוסר הוודאות לגבי עומר כץ, מחייבת החתמת שוער שמתאים למטרות של קבוצה עם רצון לעליית נליגה.

עמדת המגן הימני חייבת חיזוק. גם מתן פלג וגם נועם כהן לא מציגים רמה גבוהה והרבה שערים שהפועל סופגת מגיעים בדיוק משם.

וכמובן עמדת הבלם והחלוץ שיהיה נחמד אם נתחזק בהן.

אמרנו זאת בעבר ונאמר זאת שוב: איצטדיון רמת גן הוא לא מקום לכדורגל בשום רמה ובעצם לשום ספורט שהוא. ועדיין, מוליכת הליגה הלאומית מארחת את משחקיה הביתיים בדיוק שם. חשבנו שנקבל משחק כדורגל מסוג של "משחק עונה" אבל קיבלנו מלחמת התשה מתובלת בכרטיסים צהובים, שיפוט לא ברור, ומעט מדי כדורגל.

המשחק כאמור נפתח באגרסיביות מופרזת מצד כפר שלם, ו-4 כרטיסים צהובים נשלפו לחובתם במהלך 20 הדקות הראשונות. דווקא כשהיה צריך להוציא את הכרטיס האדום, השופט בחר להעלים עין. זה החל בעבירה ברורה ברחבה של גל מאיו על אמיר ברקוביץ' שנעלמה מעיניו, ושתי דקות לאחר מכן, בהתקפה שהחלה מעבירה שלא נשרקה במרכז המגרש והסתיימה בהירדמות של ההגנה שלנו. כך כפר שלם עלו ל-1:0 בדקה ה-24.

הפועל לא נשברה וניסתה לחזור למשחק. דקות של שליטה בכדור הסתיימו בהחמצות כואבות, כולל מספרת מרהיבה של גולן בני שנעצרה ברחבה ונראה שהייתה צריכה להסתיים בשריקה לפנדל – אך השופט שוב בחר להמשיך כאילו כלום לא קרה.

המחצית השנייה נפתחה בדיוק כמו שהראשונה הסתיימה: החמצות גדולות שלנו, כולל מצב אחד על אחד שבו אליאן רוחאנא החטיא מול שוער כפר שלם. בשלב הזה כבר היה ברור שאנחנו שולטים במשחק, אבל כשהכדור לא נכנס, הוא פשוט לא נכנס.

בדקה ה-71, עומר פרץ ביצע חילוף התקפי והכניס את עוז פרץ ונועם שחר, אבל בדיוק אז, התקפה מתפרצת אחת של כפר שלם הסתיימה בשער נוסף – 2:0 שהקפיץ את הקהל המקומי, שמנה כמות קטנה של משפחה, מקורבים ומחלקות נוער.

לקראת הסיום, סוף סוף נשרק פנדל גבולי לזכותנו, אבל אפילו ההזדמנות הזו לא נוצלה. נאלצנו לעבור שוב את הקטע המביך והמיותר בו שחקני הפועל רבים מי יבעט את הפנדל במקום פשוט לקבוע מראש. בסוף רועי דוד ניגש לבעוט, אבל השוער הדף את הכדור, וזה היה הסימן לסיום ערב מתסכל במיוחד.

המשחק הזה הוא תזכורת לכך שאין קיצורי דרך בליגה הלאומית. מול קבוצות שמביאות פיזיות ושיפוט שלא תמיד לטובתך, צריך לדעת להיות מדויק בכל הזדמנות ולנצל אותה עד הסוף. אנחנו כמובן עדיין חזק בתמונת המאבק, וכבר בשבוע הבא חובה לחזור לצבור נקודות מול אום אל פאחם.

ולא נוכל לסיים בלי להזכיר שיש עדיין אנשים במנהרות, בדירות, חדרים ואלוהים יודע איפה ומה הם עוברים וחייבים להחזיר אותם הביתה.